לשבור את הלמידה הקונבנציונלית

לפני 11 שנים עמד בית הספר ידלין, הממוקם בתפר שבין שתי שכונות קוטביות מבחינה סוציו אקונומית, בפני סגירה. "ההורים החזקים אמרו לא לבית הספר", מספרת שלי. "הם אמרו שבית הספר לא מהווה מקום לגיטימי עבורם מבחינת ההתנהלות הפדגוגית". לדבריה, היא הגיעה בעצם בשביל לסגור את בית הספר, אך עם הבטחה מראש העיר דאז, שאם תצליח לחולל שינוי, בית הספר יישאר.

הכתבות הקודמות בסדרת בתיה"ס הניסויים:

• מהו בית ספר ניסויי?
• אביחיל: בי"ס שרואה כל ילד וילד
• הסרט של חייהם: ביה"ס הניסויי לאוטיסטים
• בית ספר הדסה: לומדים בין הזריקות להקרנות 
• האקדמיה למדענים צעירים
• גן לילדים שלא מפסיקים לזוז
• בית הספר שמציל ילדות אבודות
  

 גן בזמ"ן: "התוצרים נמכרים להורים". צילום: לין גרנרוט-קפלן

3 השנים הרזות

3 שנים של חוסר ודאות עברו על בית הספר, בהן הוכרע גורלו מחדש בכל חודש ינואר על פי כמות התלמידים הנרשמים. שלי לא ויתרה ובחרה להילחם על קיומו של בית הספר. "ידעתי מה אני לא רוצה. לא רציתי להיות מנהלת שקובעת מה אחרים יִלמדו וילָמדו. חיפשנו פריצת דרך", היא נזכרת.

המורה לספרות הוקסמה מתחום הביוטכנולוגיה והציעה לפתח את התחום בבית הספר. "התחלנו לשאול שאלות", נזכרת שלי. "הקול החזק של הצוות משך לכיוון של מדעים. החלטנו ללכת על זה והתחלנו להגדיר סביבות למידה".

מורה שחלמה וטרינריה, מימשה את חלומה בהקמת פינת חי בה מתקיימים שיעורי זואולוגיה ותלמידים נאמני בעלי חיים מטפלים בחיות.

קמפוסים בבית ספר יסודי

לפני חמש שנים קיבל בית הספר הכרה ממשרד החינוך כבית ספר ניסויי ושם לעצמו כמטרה את טיפוח המצוינות בקרב תלמידיו באמצעות הוראת המדע והטכנולוגיה. מעבר לסביבות הלמידה המגוונות, אחד העקרונות המובילים הוא מתן בחירה לתלמידים כך ש-14 שעות שבועיות הן שעות בחירה מתוך שלושה אשכולות שונים: מדע וטכנולוגיה, מדעי הרוח ואומנויות. אפשרויות הבחירה הן מגוונות מאוד. בתחום הביוטכנולוגיה למשל ניתן לבחור בין: עולם המיקרואורגניזמים, סוד היין, תהליכי תסיסה, תורשה והנדסה גנטית וכימיה בחיי היום יום. בתחום האסטרונומיה הבחירה כוללת: גיאולוגיה, אסטרופיסיקה – חייו ומותו של כוכב, אסטרוביולוגיה כולל תיאוריית המפץ הגדול ועוד.

עקרון נוסף הוא התחדשות של תוכניות הלימוד. בבית הספר כמעט ולא נעזרים בחוברות עבודה, המורים הם שמפתחים את יחידות ההוראה ואת תוכנית הלימודים. "המורה לוקח אחריות על למידת התחום אותו הוא רוצה לפתח, על ההוראה ועל ההערכה וזה השינוי המדהים שמתקיים פה ולכן גם ההישגים גבוהים", מסבירה שלי.

בית הספר נמצא בעשירון העליון בתוצאות במבחנים במדעים, אנגלית ואח"מ (אקלים חינוכי מיטבי).

"היו מורים שלא התאימו", מודה שלי. "הייתה קבוצה משמעותית של צוות בוגר שיצא לפנסיה וקיבלנו צוות צעיר", כיום, הצוות הוא הטרוגני - מורים דתיים, מורה ערבי ומורים חילונים. 4 מהמורים הם גברים, תמונת מצב נדירה למדי בבית ספר יסודי. כמעט כל המורים פעילים בקמפוסים. "השונות הזו היא חלק מהיתרון", אומרת שלי. "מבחינתי המורה הוא העיקר. כל חלום של מורה להתמחות בתחום, אני אומרת לו תבדוק, תכין תוכניות ותגיד לי מה המשאבים. אני אתן לזה זמן ולגיטימציה".

ואכן המורים מרימים את הכפפה ובוחרים להתמחות בתחומים שונים שהם לאו דווקא התחומים הנגישים עבורם. "זוהי גם הסיבה שהמערכת היא מאוד מורכבת. אנחנו צריכים לנצל כל רגע נתון", התמחות המורים מאפשרת חיסכון בהדרכה חיצונית ומאפשרת יותר פעילויות. "חוף פלמחים עולה לי אוטובוס בלבד והילדים חוזרים כאילו קיבלו משהו שערכו מליון $", אומרת שלי.

שלא אחזור מתוסכל

א' בכיתה ו' הצטרף לבית הספר השנה: "אמא שלי חיפשה שיהיה לי בית ספר שנוח בו ושלא יהיה בית ספר שאני אחזור ממנו כל יום מתוסכל", הוא מספר בגילוי לב. "המורה כאן היא לא מורה של 'תעשו את זה ואת זה ואת זה'. זה יותר פתוח. אתה יכול להגיד למורה כל מה שמציק לך. הבוקר עשינו פעילות גיבוש, המורה הוציאה אותי מהשיעור בשביל לדבר איתי על עצמי".

י' מכיתה ה' מוסיף: "תמיד חזרתי מבית הספר הקודם מתוסכל כי תמיד היו לי המון שיעורי בית, המורות תמיד צעקו ואין משמעת בכלל". "כשאתה בוחר זה יותר מעניין", מוסיף ע' מכיתה ד'. "בבית הספר הקודם לא למדנו דברים כל כך מעניינים כמו כאן".

 המטרו: "הצד הויזואלי - חלק בלתי נפרד מההוויה". צילום: לין גרנרוט-קפלן

מטרו בלב ראשון

עקרון נוסף הוא עקרון הקמפוסים – סביבות למידה שחלקן סביבות פתוחות בחצר בית הספר וחלקן כיתות משמשות גם ככיתות אם, שעוצבו בהתאמה למקצוע הקמפוס – בוטניקה, ביוטכנולוגיה, זואולוגיה ועוד. התוכניות מותאמות לגילים השונים כך שבכיתות א' ו-ב' התלמידים מוזמנים להיכרות עם הנושאים השונים, בכיתות ג' ו-ד' הם מתנסים ואילו בכיתות ה' ו-ו' הם מתמחים בנושא.

"וזה המטרו", מצביע בגאווה א' מכיתה ו' על הקיר. שרטוט מסועף קווים עם ציון המקום בו אנו עומדים והדרך להגיע ממנו לקמפוסים השונים המסומנים כל אחד בצבע אחר נשקף ממנו. "לכל תחנה יש לוגו, צבע ופונט", מוסיף בגאווה ד'. התלמידים יכולים לעקוב אחר קווי המטרו לאורך הקירות ובדרך זו להגיע לקמפוסים.

"היה לנו שיתוף פעולה עם המכללה למנהל", מסבירה שלי. "חשבנו איך לתרגם את הקמפוסים והתחומים בצורה ויזואלית בכל בית הספר. הצד הויזואלי הוא חלק בלתי נפרד מההוויה", ואכן ניכר שהושקעה חשיבה יצירתית בכל קמפוס - בבחירת הצבעים המאפיינים אותו, באביזרים ובאמצעי ההמחשה. "אם זה בית ספר למדענים צעירים, חייבים שזה יהיה חלק מהסביבה והשפה", היא אומרת. המטרו אגב, תוכנן ונצבע ביום גיוס מיוחד של צוות, תלמידים והורים.

סוד ההצלחה

"אני היפר אקטיבית", מעידה שלי על עצמה. "אני מודעת לכך שאני נכנסת למהלכים שכל הזמן צריך לבדוק אותם. אנחנו כל הזמן במהלך של פיתוח. בודקים וחוקרים ומבקשים הערכות חיצוניות שאותן מממנת הרשות. לבדיקה פנימית יש מטרות אחרות ולבדיקה אקדמית יש תוקף להערכה.

אם אותו מערך לימוד ואותו תכנון ילכו איתי לאורך כל הדרך, מבחינתי בזבזתי. אני אדם שמוכן ופתוח לשינוי והכל משתנה כל הזמן. הדבר השני זה לעבוד במולטי, בכמה סביבות בו זמנית. לא להיות המורה שמלמד אלא המורה שמסתובב. הפריצה של המסגרת הפיזית של הכיתה חשובה".

קריצה לעתיד

ומה יהיה עם המדענים כשיגיעו לחטיבת הביניים? אני שואלת. מתברר שיש ניסיון לבניית רצף וכך בתוכנית משותפת בתחום הביוטכנולוגיה והכימיה, מגיעים תלמידים מהתיכון ומלמדים בידלין, לימודים הנחשבים להם יחידת בגרות בכימיה. תלמידי החטיבה שהם משצי"ם (מדריכי של"ח צעירים), מגיעים לשיעורי זואולוגיה ואילו תלמידי ידלין מגיעים לחטיבת הביניים ומדריכים תלמידי חטיבה באסטרונומיה.